Paris - New York

לאן תרצי לטוס? פאריז או ניו-יורק היא שאלה?

ואני: זה כמו לשאול איזה ילד את יותר אוהבת

או לאיזה צד של הלב את יותר מתחברת

כל אחת בדרכה מסמלת אותי

וכל אחת בדרכה היא סוג של עיר חטאים מעוררת השראה שבה הכל אפשרי

כל אחת עם האיכויות הקסומות ופינות המסתור שלה

שתיהן עם DNA כ"כ מובהק אבל בכל אחת יש חלקים ורבדים עמוקים ככ סותרים מגוונים קוטביים

פאריז אהובתי paris mon amor

כל פעם שאטוס ארצה לטעום ממך עוד פינה ועוד פינה

יש בה פאר ולכלוך

יש בה מעילי פרווה עם סינקרס

יש בה שמלות קצרות רחוקות מהגוף עם קור שחודר לעצמות

יש בה פשטות קוסמית לצד איכות בלתי מתפשרת

יש בה ארופאיות ומלוכה יש בה היסטוריה תרבות ואומנות

ויש לה את נופוליאון ובונפארטה

ויש את מארי אנטואנט, קוקו שאנל וברג'יט בורדו

ויש לה מחוכים בוסטייה ומקרונים

יש לה את כריסטיאן דיור וחצאית טוטו וקרינולינה

יש בה מיניות וחושניות סודית

יש בה בתי בושת לצד שמרנות פואטית

יש בה קוצר רוח, עצבנות, יומרנות, חשדנות ,ושחצנות

יש שם יופי אין סופי

יש בה יוקרתיות, בורגניות ומחתרתיות

יש בה את יש הסן-ג'רמן , סאן סולפיס, ווהפלאז דה ווג'

יש בה תרבות לקוטור, לאיכות ,לתפירה

לזקיפות קומה

לנשיות מוקפדת

יש בה איספור בתי אופנה שעשו בית ספר לתרבות האופנה העולמית

יש בה עומק אינסופי לאיכות

אין ליד

אין כמעט

הכל מדוייק

לכל דבר יש סיבה ומשמעות

אם אפשר להקביל את פאריז למשהו הייתי אומרת

שהיא מחולקת ל-2 גדות

בדיוק כמו הלב שלי .

NYC

מה ניתן לומר עליה שלא נאמר בכל דרך אפשרית

הגודל, העוצמה, הקצב, האנשים ,הרחוב, הריחות ללא מניירות תערובת תרבותית

תערובת לשונית שפתית

אין בה אופנה גדולה או ייחודית בניגוד לדעה הרווחת

היא תערובת כלאיים של תרבויות

התרבות האמריקאית לא הוכיחה עצמה לאורך השנים בתחום האופנה

אולי בשל חוסר הזהות התרבותי המובהק

אולי אין בה בתי אופנה עם ערך להוט קוטור, לסילואט, ולתפר צרפתי (תפר נסתר)

אבל יש בה בית אופנה אחד ענק שמעורר השראה לכולם - אופנת רחוב

הרחוב הוא זה שמדבר

הרחוב הוא התפאורה האמיתית

האנשים הם השחקנים

יש שם אנשים וסיפורים

התערובת של הומלסים הלובשים מכנסי נייקי קרועים ומעילי פרווה הוא בדיוק הקסם שבה

הוא בדיוק הריח האחר

יש שם את הקוסמופוליטן ויש את שרה ג'סיקה פארקר

ויש את בובט ואת המט

יש את מרלין מונרו, יוקו אונו, ג'קלין קנדי וביונסה

יש את מייקל ג'ורדן, דונאלד טראמפ, וטום פורד

יש סיפור ואותו כל אחד מספר בדרכו ללא התייחסות לחוקים או תכתיבים

הכל אפשרי

אין סילואט נשי

יש באגי

אין בוסטייה

יש חולצות של הנייקיס

ואין שום דבר מוכתב

היא בועטת

יש בה קיצי'ות בלתי נסבלת של החלום האמריקאי

לצד מעגלי ריקוד של אפרו-אמריקאים ברחוב שמחפשים לבטא את כשוריהם ולהרוויח את לחמם

יש בה סינים שרוקדים ריקודי בוקר מדידטיבים בגריניץ' ויליג

ושיכור שמצטרף למשחק הכדורסל השכונתי

ריגושים מעוררי השראות

פיתויים אין סופים

לצד פשטות מופלאה וקסומה

בכל פינה מתרחש משהו

בכל רגע ניתן לשתות עוד קוסמופוליטן ולחייך

בכל נקודה אפשר לראות אנשים צבעוניים

בכל רגע יש משהו שיכול לגרום ללב שלי להתפוצץ

להתרגש

לקבל השראה

יש בה חיים

שזו הסיבה שרוצים לחזור אליה כל פעם מחדש

כדי להרגיש דופק

אם אפשר להקביל את התפוח הגדול למשהו הייתי משווה לתפוח של חווה

אפשר לכתוב עליה סיפור לדורות,

מפתה ומשנה גורל חיים.